פרשת וירא 

אַחֲרֵי שֶׁאַבְרָהָם אָבִינוּ מְקַבֵּל אֶת שְׁלֹשֶׁת הָאוֹרְחִים, שֶׁמִּתְבָּרֵר שֶׁהֵם מַלְאָכִים שְׁלוּחִים מֵה'; וְאַחֲרֵי שֶׁאֶחָד מְבַשֵּׂר לוֹ שֶׁשָּׂרָה תֵּלֵד אֵת

יִצְחָק שָׁנָה אַחַר-כָּךְ, מַמְשִׁיכִים הַשְּׁנַיִם הָאֲחֵרִים לְעֵבֶר סְדוֹם. לְהַחְרִיב אוֹתָה וּלְהַצִּיל מִתּוֹכָהּ אֵת לוֹט, בֵּן אָחִיו שֶׁל אַבְרָהָם.

אַבְרָהָם אָבִינוּ, כְּמוֹ שֶׁה' אָמַר לוֹ, הוּא "אָב הָמוֹן גּוֹיִים", מַדְרִיךְ אֶת כֻּלָּם, מְלַמֵּד אֶת כֻּלָּם, מַרְגִּישׁ אַחֲרָיוּת עַל כֻּלָּם, לְלַמֵּד אוֹתָם לִהְיוֹת טוֹבִים לְהַאֲמִין בַּה'.

וְהִנֵּה, כַּאֲשֶׁר רוֹצֶה ה' לְהַחְרִיב אֶת סְדוֹם וַעֲמֹרָה, בִּגְלַל שֶׁהָיוּ שָׁם אֲנָשִׁים מְאֹד-מְאֹד רְשָׁעִים, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה שֶׁהַמָּקוֹם הַזֶּה יַמְשִׁיךְ לְהִתְקַיֵּם, רוֹצֶה ה' לְגַלּוֹת אֶת זֶה קֹדֶם לְאַבְרָהָם.

הֲרֵי לְאַבְרָהָם יֵשׁ אַחֲרָיוּת עַל הָאֲנָשִׁים שֶׁבָּעוֹלָם, וּמִמֶּנּוּ יֵצֵא הָעָם הַגָּדוֹל וְהַטּוֹב – עַם יִשְׂרָאֵל – שֶׁכָּל הַגּוֹיִים יִלְמְדוּ מִמֶּנוּ.

אָמַר ה' לְאַבְרָהָם, "זַעֲקַת סְדוֹם וַעֲמֹרָה כִּי רַבָּה", יֶשׁ שָׁם רִשְׁעוּת מְּאֹד גְדוֹלָה, עוֹשִׂים דְּבָרִים רָעִים אֶחָד לַשֵּׁנִי; אִם הֵם מַמְשִׁיכִים בַּדֶּרֶךְ הַזּוֹ, אֲכַלֶּה אוֹתָם. ה' יַהֲפֹךְ אֶת סְדוֹם וַעֲמֹרָה וְלֹא יַשְׁאִיר מִזֶּה כְּלוּם.

נִסָּה אַבְרָהָם לְבַקֵּשׁ מֵה': אוּלַי יֵשׁ שָׁם חֲמִשִּׁים צַדִּיקִים? לּא תַּשְׁאִיר אֶת הַמָּקוֹם בִּשְׁבִילָם? אָמַר לוֹ ה', אִם יִהְיוּ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִים, כָּל הָעִיר תִּנָּצֵל בִּגְלָלָם. הִמְשִׁיךְ אַבְרָהָם לְבַקֵּשׁ: אוּלַי יֵשׁ אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה, אוּלַי אַרְבָּעִים, אוּלַי שְׁלֹשִׁים, אוּלַי עֶשְׂרִים, אוּלַי עֲשָׂרָה צַדִּיקִים... וְכָל פַּעַם עָנָה לוֹ ה' שֶׁאִם יֵשׁ שָׁם אֶת הַצַּדִּיקִים הַלָּלוּ, לּא יַחְרִיב אֶת הָעִיר, בַּעֲבוּרָם.

אֲבָל בִּסְדוֹם לֹא הָיוּ אֲפִלּוּ עֲשָׂרָה צַדִּיקִים..

לָמָּה אַבְרָהָם אָבִינוּ כָּל-כָּךְ הִשְׁתַּדֵּל לְהַצִּיל אֶת סְדוֹם? הֲרֵי זֶה מָקוֹם שֶׁל רְשָׁעִים.

בְּוַדַּאי שֶׁאַבְרָהָם אָבִינוּ לֹא סָבַל אֶת הָרִשְׁעוּת שֶׁלָּהֶם, אֶת הַמַּעֲשִׂים הָרָעִים. בְּשׁוּם אֹפֶן. אֲבָל אַבְרָהָם אָבִינוּ אוֹהֵב אֶת ה'. וּמִתּוֹךְ כָּךְ – הוּא גַּם אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת שֶׁה' בָּרָא, אֶת הָאֲנָשִׁים, אֶת הָעוֹלָם שֶׁה' עָשָׂה. הוּא מִצְטַעֵר אִם חֵלֶק מֵהָעוֹלָם שֶׁה' עָשָׂה יִצְטָרֵךְ לְהֵחָרֵב, הֲרֵי ה' בָּרָא אֶת הָעוֹלָם כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מִמֶּנוּ טוֹב. אוּלַי יֵשׁ סִכּוּי שֶׁבְּכָל זֹּאת אֶפְשָׁר יִהְיֶה שֶׁגַּם זֶה יְשַׁמֵּשׁ לְטוֹבָה.

יֵשׁ פָּסוּק: "אָהַבְתָּ צֶדֶק וַתִּשְׂנָא רֶשַׁע". אוֹמְרִים חֲכָמִים שֶׁזֶּה נֶאֱמַר עַל אַבְרָהָם אָבִינוּ: אָהַבְתָּ לְהַצְדִּיק אֶת בְּרִיּוֹתָי וְשָׂנֵאתָ לְהַרְשִׁיעַ אוֹתָם. אוֹהֵב לְלַמֵּד עֲלֵיהֶם זְכוּת, לִמְצֹא אֶת הַטּוֹב שֶׁבָּהֶם, לֹא לְהַגִּיד עֲלֵיהֶם שֶׁהֵם רָעִים.

מֵאַבְרָהָם אָבִינוּ לָמְדוּ גַּם צַדִּיקֵי עַם יִשְׂרָאֵל בְּכָל הַדּוֹרוֹת לְלַמֵּד זְכוּת עַל עַם יִשְׂרָאֵל, לְחַפֵּשׂ אֶת הַטּוֹב שֶׁבָּהֶם. כְּמוֹ אַבָּא שֶׁגַּם אִם בְּנוֹ נִכְשַׁל בְּמַשֶּׁהוּ, הוּא רוֹאֶה גַּם אֶת הַטּוֹב שֶׁבּוֹ וּמְנַסֶּה לִרְאוֹת לָמָּה זֶה קָרָה לוֹ, לְהַרְאוֹת שֶׁהוּא לֹא בֶּאֱמֶת רָשָׁע, שֶׁהוּא יָכוֹל לְתַקֵּן אֶת מַעֲשָׂיו. כְּמוֹ אַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁחִיפֵּשׂ כַּמָּה צַדִּיקִים בִּסְּדוֹם, כָּךְ – לְהִבְדִּיל – לְחַפֵּשׂ אֵיפֹה הַטּוֹב שֶׁבְּכָל אָדָם, בְּוַודַּאי בָּאֲנָשִׁים שֶׁהַרְבֵּה יוֹתֵר טוֹבִים מִסְּדוֹם הָרְשָעִים…

הָקָּבָּ"ה אוֹהֵב אֶת מִי שֶׁאוֹהֵב אֶת בָּנָיו.

גַּם אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לִלְמֹד מִזֶּה אֵיךְ לְהִתְיַחֵס לַחֲבֵרִים וְלִיהוּדִים אֲחֵרִים. מִצַּד אֶחָד, לֹא לְהַגִּיד חַס וְשָׁלוֹם עַל מַעֲשִׂים רָעִים שֶׁהֵם לֹא כָּל כָּךְ רָעִים.. אֲבָל לִרְאוֹת גַּם אֶת הַטּוֹב שֶׁיֵּשׁ בַּאֲנָשִׁים אֲחֵרִים, אֲפִלּוּ אִם יֵשׁ גַּם מַשֶּׁהוּ לֹא טוֹב. בְּכָל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל, יֵשׁ טוֹב בִּפְנִים, בַּלֵּב. לִפְעָמִים מִישֶׁהוּ עוֹשֶׂה מַעֲשִׂים לֹא טוֹבִים – זֶה מְּאֹד מְצַעֵר; לִפְעָמִים צָרִיךְ לִגְעֹר בּוֹ עַל הַדְּבָרִים הֲלֹא-טוֹבִים, אֲבָל בַּלֵּב שֶׁל כָּל יְהוּדִי, יֵשׁ גַּם מַשֶּׁהוּ טוֹב..

צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל לְהִסְתַּכֵּל בְּ"עַיִן טוֹבָה". לְחַפֵּשׂ אֶת הַטּוֹב שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד, לִרְאוֹת אוּלַי הוּא לֹא הִתְכַּוֵּן לְמַשֶּׁהוּ שֶׁנִּרְאָה לֹא-טוֹב. לֹא לֶאֱהֹב בְּשׁוּם אֹפֶן מַעֲשִׂים רָעִים, אֲבָל לִרְאוֹת אֶת הַטּוֹב שֶׁיֵּשׁ בָּאֲנָשִׁים וְלֶאֱהֹב אוֹתָם מִצַּד הַטּוֹב הַזֶּה. גַּם לְהִתְפַּלֵּל בִּשְׁבִיל אֲחֵרִים, כְּמוֹ אַבְרָהָם אָבִינוּ.

מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ "עַיִן טוֹבָה" – אוֹמְרִים חֲכָמִים שֶׁהוּא "מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ". לִפְעָמִים בִּגְלַל שֶׁהוּא מִסְתַּכֵּל עַל הַטּוֹב שֶׁבָּאֲחֵרִים וּמִתְיַחֵס אֲלֵיהֶם לְפִי הַטּוֹב שֶׁהוּא רוֹאֶה בָּהֶם – זֶה עַצְמוֹ גּוֹרֵם לָהֶם לִהְיוֹת יוֹתֵר טוֹבִים..

כַּמֶּה חֲשׁוּבָה אַהֲבַת הַבְּרִיּוֹת, הָאֲנָשִׁים, עַיִן טוֹבָה עֲלֵיהֶם (רְאִיַּת הַטּוֹב), לִמּוּד זְכוּת. וְגַם אִם לִפְעָמִים צָרִיךְ לְהַזְהִיר וּלְהִזָּהֵר מִמִּישֶׁהוּ שֶׁמִּתְנַהֵג לּא בְּסֵדֶר, הֲרֵי זֶה גַּם מִתּוֹךְ אַהֲבַת הַבְּרִיּוֹת. שֶׁלֹּא יַזִּיק לַאֲחֵרִים, וְגַם שֶׁאוּלַי עַל-יְדֵי כָּךְ, יַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה בְּעַצְמוֹ..