פרשת וישלח 

יַעֲקֹב אָבִינוּ חוֹזֵר לְאֶרֶץ כְּנַעַן, אֶל יִצְחָק אָבִיו, אַחֲרֵי עֶשְׂרִים שָׁנָה בְּבֵית לָבָן הָאֲרַמִּי.

לָמָּה הָלַךְ לְשָׁם יַעֲקֹב מֵאֶרֶץ כְּנַעַן, אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל?

בִּגְלַל שֶׁחָשַׁשׁ מַעֵשָׂו אָחִיו, שֶׁמָּא יַהֲרֹג אוֹתוֹ, בִּגְלַל שֶׁלָּקַח בִּמְקוֹמוֹ אֶת הַבְּרָכוֹת שֶׁל יִצְחָק אָבִיו.

כָּעֵת חוֹזֵר יַעֲקֹב, כְּמוֹ שֶׁצִּוָּהּ עָלָיו ה' - וְאֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ: אוּלַי עֵשָׂו הָרָשָׁע עֲדַיִן כּוֹעֵס עָלָיו? אוּלַי יַתְקִיף אוֹתוֹ וְאֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ?

יַעֲקֹב אָבִינוּ יָצָא לְבַדּוֹ לְחָרָן, אֶל בֵּית לָבָן. כָּעֵת הוּא כְּבָר אֵינֶנּוּ לְבַד. ה' עָזַר לוֹ: יֵשׁ לוֹ נָשִׁים וִילָדִים, צֹאן וּרְכוּשׁ רַב.

מַה יַּעֲשֶׂה יַעֲקֹב?

הוּא צָרִיךְ לְהָגֵן, לִשְׁמֹר, עַל הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלּוֹ. הוּא צָרִיךְ לְקַיֵּם אֶת צִוּוּי ה' לַחְזֹר לָאָרֶץ. יֵשׁ לוֹ גַּם אַחְרָיוּת גְּדוֹלָה מְאֹד: הֲרֵי מִמֶּנּוּ צָרִיךְ לִהְיוֹת עַם יִשְׂרָאֵל, הָעָם שֶׁה' בָּחַר בּוֹ לִהְיוֹת הָעָם שֶׁלּוֹ, שֶׁכֻּלָּם יִלְמְדוּ מִמֶּנּוּ לִהְיוֹת טוֹבִים, צַדִּיקִים. אִם חֲלִילָהּ, יִקְרֶה מַשֶּׁהוּ רַע לְיַעֲקֹב וּלְבָנָיו - אֵיךְ יִהְיֶה עַם יִשְׂרָאֵל?

יַעֲקֹב שׁוֹלֵחַ שְׁלִיחִים לְהַגִּיד לְעֵשָׁו שֶׁהוּא חוֹזֵר לָאָרֶץ. בָּאִים הַשְּׁלִיחִים בַּחֲזָרָה לְיַעֲקֹב וְאוֹמְרִים לוֹ שֶׁעֵשָׂו הוֹלֵךְ לִקְרָאתוֹ וְאִתּוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ.

חֲשַׁשׁ יַעֲקֹב מְאֹד. מִי יוֹדֵעַ מָה רוֹצֶה עֵשָׂו לַעֲשׂוֹת. יַעֲקֹב אָבִינוּ אֵינוֹ רוֹצֶה שֶׁיֵּהָרֵג הוּא וְהָאֲנָשִׁים שֶׁעִמּוֹ, אַךְ גַּם אֵינוֹ רוֹצֶה לַהֲרֹג אֲחֵרִים.

מֶה עָשָׂה יַעֲקֹב אָבִינוּ?

אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ: יַעֲקֹב הֵכִין אֶת עַצְמוֹ לִשְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים - לְדוֹרוֹן (מַתָּנָה), לִתְּפִלָּה וּלְמִלְחָמָה.

קֹדֶם הִתְפַּלֵּל: הִזְכִּיר שֶׁה' אָמַר לוֹ לַחְזֹר וְהִבְטִיחַ לוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה לוֹ טוֹב וְשֶׁיִּהְיֶה מִמֶּנּוּ עַם גָּדוֹל. הוֹדָה לַה' עַל כָּל הַחֶסֶד, הַטּוֹב שֶׁעָשָׂה אִתּוֹ; שֶׁכַּאֲשֶׁר בָּרַח אֶל בֵּית לָבָן הָיָה אִתּוֹ רַק הַמַּקֵּל שֶׁלּוֹ וְעַכְשָׁו חוֹזֵר עִם הַרְבֵּה אֲנָשִׁים וּרְכוּשׁ רַב.

וּבִקֵּשׁ מֵה': הִצִּילַנִי נָא מִיַּד אָחִי, מִיָּד עֵשָׂו. אָמְנָם הוּא אָח - אֲבָל הוּא עֵשָׂו הָרָשָׁע..

אַחַר כָּךְ, שָׁלַח לְעֵשָׁו, עִם שְׁלִיחִים, הַרְבֵּה סוּגֵי בְּהֵמוֹת, עֵדֶר אַחֲרֵי עֵדֶר. אוּלַי בִּזְכוּת הַמַּתָּנוֹת הָרַבּוֹת - עֵשָׂו לֹא יִכְעַס עָלָיו.

וְגַם - הִתְכּוֹנֵן לְמִלְחָמָה: אִם הַמַּתָּנוֹת לֹא יַעַזְרוּ - הוּא יִצְטָרֵךְ לְהִלָּחֵם בְּעֵשָׁו וּבַאֲנָשִׁים שֶׁאִתּוֹ. לֹא יִתֵּן לוֹ לְהָרַע לָהֶם. גַּם אִתּוֹ יֵשׁ אֲנָשִׁים, וְהֵם יִלְחֲמוּ אִם יִהְיֶה צָרִיךְ - יַגֵּנּוּ עַל עַצְמָם. בְּוַדַּאי ה' יַעֲזֹר לָהֶם.

בַּסּוֹף - כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ עֵשָׂו, רָץ לִקְרָאתוֹ - חִבְּקוּ אִישׁ מֵאֵת אָחִיו. ה' עָזַר שֶׁבְּאוֹתוֹ רֶגַע עָזַב אֶת רִישְׁעוּתוֹ וְזָכַר שֶׁהוּא אָחִיו.

מֵהַהִתְנַהֲגוּת הַזּוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, לָמַד עַם יִשְׂרָאֵל בְּכָל הַדּוֹרוֹת, הַשָּׁנִים, שֶׁהָיָה בְּחוּץ לָאָרֶץ, בַּגָּלוּת, בֵּין הַגּוֹיִים.

לֹא פַּעַם נִסּוּ הַגּוֹיִים לַעֲשׂוֹת לַיְּהוּדִים שֶׁחַיִּים בֵּינֵיהֶם, צָרוֹת. וְהַיְּהוּדִים לָמְדוּ מִיַּעֲקֹב: דּוֹרוֹן, תְּפִלָּה וּמִלְחָמָה.

לִפְעָמִים, הָיוּ שׁוֹלְחִים כֶּסֶף וּמַתָּנוֹת לְבֵית הַשַּׁלִּיט, כְּדֵי שֶׁיַּעֲצֹר אֶת הַגּוֹיִים הָרְשָׁעִים מִלְּהָצִיק לָהֶם. לִפְעָמִים לֹא הָיְתָה לָהֶם בְּרֵרָה וְהָיוּ צְרִיכִים מַמָּשׁ לְהִתְגּוֹנֵן, לְהִלָּחֵם. זֶה לֹא הָיָה פָּשׁוּט בִּכְלָל. לֹא הָיְתָה לָנוּ אָז מְדִינָה, לֹא הָיָה צָבָא; הָיִינוּ בֵּין הַגּוֹיִים, קָשֶׁה הָיָה לַעֲמֹד כְּנֶגְדָּם. וְתָמִיד - הָיוּ מִתְפַּלְּלִים לַה' שֶׁיַּעֲזֹר לָהֶם.

עַכְשָׁו, בָּרוּךְ ה', חָזַרְנוּ לָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ. גַּם הַיּוֹם יֵשׁ אוֹיְבִים מִסְּבִיבֵנוּ. גַּם עֲרָבִים, גַּם אֲחֵרִים. אֲבָל הַיּוֹם כְּבָר יֵשׁ לָנוּ צָבָא - אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לְהִלָּחֵם כְּשֶׁצָּרִיךְ. לִשְׁמֹר עַל עַם יִשְׂרָאֵל. שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל יוּכַל לְהִתְקַיֵּם בָּאָרֶץ, יוּכַל לְהִתְקַדֵּם בַּהִתְנַהֲגוּת שֶׁלּוֹ, בַּצַּדִּיקוּת שֶׁלּוֹ, עַד שֶׁכֻּלָּם יוּכְלוּ לִלְמֹד מִמֶּנּוּ.

גַּם הַיּוֹם אֲנַחְנוּ מִתְפַּלְּלִים לַה' שֶׁנַּצְלִיחַ. תָּמִיד. לֹא סוֹמְכִים רַק עַל הַמִּלְחָמָה שֶׁלָּנוּ, אע"פ שֶׁגַּם זוֹ מִצְוָה מה' - לְהִלָּחֵם לְהָגֵן עַל הָאָרֶץ וְשֶׁהִיא תִּהְיֶה בְּיָדֵינוּ - וְהוּא עוֹזֵר לָנוּ בָּהּ.

וְגַם הַיּוֹם לִפְעָמִים מִשְׁתַּדְּלִים בְּ"דּוֹרוֹן".. כְּלוֹמַר, הַמְּדִינָה שֶׁלָּנוּ עוֹזֶרֶת לְכָל מִינֵי עַמִּים אֲחֵרִים, כָּךְ שֶׁכְּדַאי לָהֶם לִהְיוֹת "חֲבֵרִים" שֶׁלָּנוּ.. אֲבָל זֶה כְּבָר לֹא כְּמוֹ הַמַּתָּנוֹת שֶׁהָיִינוּ צְרִיכִים לָתֵת בַּגָּלוּת.. שָׁם לֹא הָיְתָה לָנוּ בְּרֵרָה - יְהוּדִים הָיוּ צְרִיכִים לִפְעָמִים מַמָּשׁ לְשַׁלֵּם הַרְבֵּה כֶּסֶף לַשַּׁלִּיט הָגוֹי שֶׁיָּגֵן עֲלֵיהֶם. הַיּוֹם זֶה הַהֵפֶךְ: הַרְבֵּה גּוֹיִים בָּעוֹלָם, מְבַקְּשִׁים מֵעַם יִשְׂרָאֵל שֶׁיַּעֲזֹר לָהֶם, שִׁילַמֵּד אוֹתָם כָּל מִינֵי דְּבָרִים: אֵיךְ לַעֲשׂוֹת חַקְלָאוּת טוֹבָה, שֶׁהָאֲדָמָה תִּתֵּן הַרְבֵּה פֵּרוֹת מְשֻׁבָּחִים. אֵיךְ לְיַצֵּר מְכוֹנוֹת מְשֻׁכְלָלוֹת. כָּל מִינֵי דְּבָרִים. לֹא אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְהִתְחַנֵּן אֲלֵיהֶם - הֵם מְבַקְּשִׁים מֵאִתָּנוּ..

בָּרוּךְ ה', שֶׁהֶחְזִיר אוֹתָנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אַחֲרֵי הַרְבֵּה שָׁנִים בַּגָּלוּת, וְגַם הַגּוֹיִים מְכַבְּדִים אֶת עַם יִשְׂרָאֵל. אֲפִלּוּ אֵלּוּ הָרְשָעִים, שֶׁלֹּא אוֹהֲבִים אוֹתָנוּ - יוֹדְעִים שֶׁיֵּשׁ לָנוּ מְדִינָה חֲזָקָה וְטוֹבָה. הַכָּבוֹד הַזֶּה לְעַם יִשְׂרָאֵל, הוּא לְכַבֵּד אֶת ה'. לָמָּה? כִּי עַם יִשְׂרָאֵל הוּא הָעָם שֶׁל ה'. כְּשֶׁמְּכַבְּדִים אוֹתוֹ, אוֹמְרִים - הִנֵּה ה' הֶחְזִיר אֶת הָעָם שֶׁלּוֹ לָאָרֶץ. הֵם מַצְלִיחִים כְּדַאי לִלְמֹד מֵהֶם.

אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לִהְיוֹת מְאוֹד טוֹבִים, כְּמוֹ שֶׁה' רוֹצֶה מֵעַם יִשְׂרָאֵל. כָּךְ גַּם הַגּוֹיִים יוּכְלוּ לִלְמֹד מֵאִתָּנוּ.

וְעוֹד מַשֶּׁהוּ קָטָן: גַּם כָּל אֶחָד, עִם הַחֲבֵרִים, יָכֹל לִלְמֹד מִיַּעֲקֹב אָבִינוּ...

לִפְעָמִים לֹא כָּל כָּךְ מִסְתַּדְּרִים עִם חֲבֵרִים. אָמְנָם, הֵם חַס וְשָׁלוֹם לֹא עֵשָׂו הָרָשָׁע. אֲבָל לִפְעָמִים, גַּם יְלָדִים יְכוֹלִים לְהָצִיק, לְצַעֲרֵנוּ.

אָז יֵשׁ כַּמָּה דְּרָכִים, כְּמוֹ אֵצֶל יַעֲקֹב אָבִינוּ:

תְּפִלָּה. לְהִתְפַּלֵּל לה' שֶׁהֵם יִתְנַהֲגוּ יָפֶה, לֹא יָצִיקוּ, נִהְיֶה כֻּלָּנוּ חֲבֵרִים טוֹבִים.

"דּוֹרוֹן" - הַכַּוָּנָה הִיא לֹא שֶׁצָּרִיךְ דַּוְקָא לָתֵת מַתָּנוֹת.. אֲבָל אֶפְשָׁר לְהִשְׁתַּדֵּל לְשַׁתֵּף בַּמִּשְׂחָקִים, לָתֵת הַרְגָּשָׁה טוֹבָה לַאֲחֵרִים, לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם נָעִים, לְהִתְיַחֵס אֲלֵיהֶם יָפֶה וּבְצוּרָה שֶׁמְּכַבֶּדֶת. לִפְעָמִים זֶה עוֹזֵר.

אֲבָל לִפְעָמִים, שֶׁאֲנַחְנוּ מְאוֹד מְקַוִים שֶׁזֶּה לֹא יַגִּיעַ, כִּי לֹא טוֹב לְהַגִּיעַ לַזֶּה.. לִפְעָמִים אֵין בְּרֵרָה וְצָרִיךְ גַּם "מִלְחָמָה"..

מַה פֵּרוּשׁ? אִם יֶלֶד מְאֹד מִשְׁתַּדֵּל בְּדַרְכֵי שָׁלוֹם שֶׁלֹּא יָצִיקוּ לוֹ - וְזֶה, חֲלִילָה, לֹא עוֹזֵר; הוּא לֹא צָרִיךְ לְהַסְכִּים לְכָךְ. בְּשׁוּם אֹפֶן. כַּמּוּבָן, זֶה לֹא אוֹמֵר שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהִלָּחֵם מַמָּשׁ בַּיָּדַיִם שֶׁלּוֹ, אֲבָל הוּא לֹא צָרִיךְ לְוַתֵּר וְלַחְשֹׁב שֶׁמֻּתָּר לְהָצִיק לוֹ, שֶׁמַּגִּיעַ לוֹ. חָס וְשָׁלוֹם. הֲרֵי הוּא יֶלֶד מִיִּשְׂרָאֵל, בֵּן שֶׁל ה'. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹהֵב אוֹתוֹ, לֹא רוֹצֶה שֶׁיְּצַעֲרוּ אוֹתוֹ.

אָז הַיֶּלֶד צָרִיךְ לִפְנוֹת לַהוֹרִים, לַגַּנֶּנֶת, לַמּוֹרֶה. לְהִתְעַקֵּשׁ שֶׁיִּתְעָרְבוּ וְיַפְסִיקוּ אֶת הַהֲצָקָה. וְאִם אֵין בְּרֵרָה - מֻתָּר לוֹ גַּם לְהַחְזִיר. כַּמּוּבָן, לֹא לְהַגְזִים, לֹא בְּצוּרָה שֶׁמְּסַכֶּנֶת אֶת הַשֵּׁנִי - אֲבָל הוּא לֹא צָרִיךְ לִסְבֹּל.

אִם הוּא חוֹשֵׁב שֶׁלֹּא הֵבִינוּ טוֹב שֶׁבֶּאֱמֶת מְצִיקִים לוֹ - שֶׁיַּגִּיד שׁוּב לַהוֹרִים, לַגַּנֶּנֶת, לַמּוֹרִים. שֶׁיִּתְפְּסוּ מַה קּוֹרֶה.

וְאִם אֶפְשָׁר פָּשׁוּט לְהִתְרַחֵק מִמִּי שֶׁמֵּצִיק - זֶה הֲכִי טוֹב. חֲבָל שֶׁנִּצְטָרֵךְ לְהִתְעַסֵּק עִם מְרִיבוֹת וּוִכּוּחִים בִּגְלַל מִישֶׁהוּ שֶׁלֹּא יוֹדֵעַ אֵיךְ לְהִתְנַהֵג. יוֹתֵר טוֹב לְהַקְדִּישׁ אֶת הַזְּמַן לִדְבָרִים מוֹעִילִים וּמְשַׂמְּחִים, לְשַׂחֵק עִם חֲבֵרִים טוֹבִים. פָּשׁוּט - לֹא לְהִתְעַסֵּק עִם מִי שֶׁמֵּצִיק. לִשְׁמֹר מֶרְחָק, אִם אֶפְשָׁר .

נְקַוֶּה שֶׁאַף אֶחָד לֹא יָצִיק - וְכֻלָּם יֵדְעוּ לְהִתְנַהֵג נָעִים וְיָפֶה אֶחָד עִם הַשֵּׁנִי. כְּמוֹ שֶׁאַתָּה רוֹצֶה מַשֶּׁהוּ - גַּם הוּא רוֹצֶה מַשֶּׁהוּ. אַתָּה יֶלֶד - גַּם הוּא יֶלֶד. לֹא אֶחָד עַל חֶשְׁבּוֹן הַשֵּׁנִי.

כֻּלָּנוּ בָּנִים שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ. עַם יִשְׂרָאֵל.