חיי שרה - חלק שני

 "וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וה' בֵּרַך אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל".

נָתַן ה' לְאַבְרָהָם אָבִינוּ עֹשֶׁר גָּדוֹל.

צָרִיךְ לִהְיוֹת מִמֶּנּוּ עִם גָּדוֹל וְחָשׁוּב, עַם יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּמֶּנּוּ יִלְמְדוּ גַּם הָאֲנָשִׁים הָאֲחֵרִים, גַּם הַגּוֹיִים, שה' בָּרָא אֶת הָעוֹלָם וְעָשָׂה אֶת הַכֹּל. שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת טוֹבִים, צַדִּיקִים, כְּמוֹ שה' רוֹצֶה. כְּשֶׁרוֹאִים הָאֲנָשִׁים מִסָּבִיב כַּמָּה אַבְרָהָם אָבִינוּ מַצְלִיחַ, כַּמָּה בְּרָכָה שה' נוֹתֵן לוֹ, מַה הֵם אוֹמְרִים: תִּרְאוּ כַּמָּה הוּא מַצְלִיחַ, כַּמָּה הוּא עָשִׁיר; וּמַה הוּא עוֹשֶׂה עִם הָעֲשִׁירוּת שֶׁלּוֹ? עוֹשֶׂה מַעֲשִׂים טוֹבִים, עוֹזֵר, מַכְנִיס אוֹרְחִים.. כְּדַאי לִהְיוֹת כָּמוֹהוּ. זֶה עוֹזֵר לְכָךְ שֶׁהֵם יִלְמְדוּ מֵאַבְרָהָם אָבִינוּ.

אֲבָל הָעִקָּר - זֶה שֶׁיִּהְיֶה מֵאַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת עַם יִשְׂרָאֵל, עַם טוֹב וְצַדִּיק. בִּשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ שֶׁהַבֵּן שה' נָתַן לוֹ בְּגִיל מֵאָה, יִצְחָק , יִמְצָא אִשָּׁה טוֹבָה וּמַתְאִימָה. שֶׁיּוּכַל לְהִוָּלֵד מֵהֶם מִי שֶׁמִּמֶּנּוּ יִהְיֶה עִם יִשְׂרָאֵל.

קוֹרֵא אַבְרָהָם לְעָבְדוֹ, אֱלִיעֶזֶר, וְאוֹמֵר לוֹ שֶׁלֹּא יִקַּח לְיִצְחָק אִשָּׁה מִבְּנוֹת עַם הַכְּנַעֲנִי שֶׁגָּרוּ אָז בָּאָרֶץ, אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאָה עוֹד אֶרֶץ כְּנַעַן. הֵן לֹא טוֹבוֹת, מְקֻלְקָלוֹת, בַּמִּדּוֹת וּבַהִתְנַהֲגוּת שֶׁלָּהֶן. אֶלָּא שֶׁיֵּלֵךְ לַמָּקוֹם שֶׁמִּמֶּנּוּ בָּא אַבְרָהָם, לְמִשְׁפַּחְתּוֹ, וּמִשָּׁם יִקַּח אִשָּׁה לְיִצְחָק.

שָׁאַל אֱלִיעֶזֶר אֶת אַבְרָהָם: וּמַה יִּהְיֶה אִם הָאִשָּׁה הַמַּתְאִימָה לֹא תִּרְצֶה לָלֶכֶת מִשָּׁם אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת, הַאִם אַחְזִיר אֶת יִצְחָק לְשָׁם?
"הִשָּׁמֵר לְךָ", אָמַר לוֹ אַבְרָהָם. חָס וְשָׁלוֹם. אִם הָאִשָּׁה לֹא תִּרְצֶה לָבוֹא אִתְּךָ לְכָאן, לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה שה' הִבְטִיחַ לִי וְאָמַר לִי לָבוֹא אֵלֶיהָ, אַתָּה פְּטוּר מֶלְקַחַת לְיִצְחָק אִשָּׁה מִשָּׁם. הָעִקָּר שֶׁלֹּא תַּחְזִיר אֶת בְּנִי לְשָׁם.
תִּרְאוּ יְלָדִים, כַּמָּה אוֹהֵב אַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְכַמָּה חֲזָקָה הָאֲמוּנָה שֶׁלּוֹ בַּה': הֲרֵי אִם לֹא תִּהְיֶה אִשָּׁה טוֹבָה לְיִצְחָק - אֵיךְ יִהְיֶה מִמֶּנּוּ עַם יִשְׂרָאֵל? הָרֵי כָּל הַמַּטָּרָה שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, מַה שה' רוֹצֶה מִמֶּנּוּ, זֶה שֶׁיִּהְיֶה מִמֶּנּוּ הָעָם הַמְּיֻחָד הַזֶּה.

וּבְכָל זֹאת - אַבְרָהָם אָבִינוּ לֹא מוּכָן, אֲפִלּוּ בִּשְׁבִיל זֶה, שֶׁיִּצְחָק יַעֲזֹב אֶת הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת . רַק כָּאן, בָּאָרֶץ הַמְּיֻחֶדֶת, יָכֹל לְהַתְחִיל עִם יִשְׂרָאֵל. וְאַבְרָהָם אָבִינוּ מַאֲמִין לְגַמְרֵי בה' - שֶׁאִם הוּא אָמַר לוֹ שֶׁיָּבוֹא לְכָאן לָאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁלָּמַדְנוּ בְּפָרָשַׁת "לֵךְ לְךָ", וְהוּא בֵּרֵךְ אוֹתוֹ שֶׁיִּהְיֶה מִמֶּנּוּ עַם גָּדוֹל - אָז ה' יִדְאַג לְכָךְ בְּלִי שֶׁיִּצְחָק יִצְטָרֵךְ לָצֵאת, חָס וְשָׁלוֹם, מֵהָאָרֶץ שה' צִוָּהּ לָבוֹא אֵלֶיהָ.

הוֹלֵךְ אֱלִיעֶזֶר לַאֲרָם נַהֲרַיֵם, הָעִיר שֶׁל מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, וְאִתּוֹ עֲשָׂרָה גְּמַלִּים וּרְכוּשׁ רַב. כָּךְ גַּם יוּכַל לָתֵת מַתָּנוֹת מַתְאִימוֹת, לַכַּלָּה הַמַּתְאִימָה וּלְמִשְׁפַּחְתָּהּ.

אֲבָל אֵיךְ יֵדַע מִי הִיא?

אֱלִיעֶזֶר, מְשָׁרְתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, לָמַד מִמֶּנּוּ אֱמוּנָה בה'. יָשַׁב אֱלִיעֶזֶר לְיַד בְּאֵר הַמַּיִם, בָּעֶרֶב כַּאֲשֶׁר הַבָּנוֹת שֶׁשּׁוֹאֲבוֹת מַיִם מֵהַבְּאֵר צְרִיכוֹת לְהַגִּיעַ לְשָׁם (אָז עוֹד לֹא הָיוּ מַיִם בַּבְּרָזִים. הָיוּ הוֹלְכִים לִשְׁאֹב מֵהַבְּאֵר, לַאֲנָשִׁים וּלְהַשְׁקָיַת הַבְּהֵמוֹת). בִּקֵּשׁ אֱלִיעֶזֶר מה': תֵּן לִי סִימָן, בִּזְכוּת אַבְרָהָם, שֶׁאֵדַע מִי הִיא הָאִשָּׁה הַמַּתְאִימָה לִהְיוֹת אִשְׁתּוֹ שֶׁל יִצְחָק.

מָה הַסִּימָן שֶׁבִּקֵּשׁ אֱלִיעֶזֶר?

הוּא אָמַר: הָאִשָּׁה שֶׁאֲבַקֵּשׁ מִמֶּנָּה, תְּנִי לִי קְצָת מַיִם לִשְׁתּוֹת - וְהִיא תֹּאמַר: שְׁתֵה, וְגַם אֶת הַגְּמַלִּים שֶׁלְּךָ אַשְׁקֶה, הִיא הָאִשָּׁה שֶׁאֵדַע שֶׁאַתָּה רוֹצֶה שֶׁתִּהְיֶה אִשְׁתּוֹ שֶׁל יִצְחָק. וְכָךְ אֵדַע שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה, חֶסֶד, טוֹבָה, לְאַבְרָהָם שֶׁבִּקֵּשׁ לִמְצֹא לִבְנוֹ אִשָּׁה מַתְאִימָה.

יְלָדִים חֲמוּדִים. מַדּוּעַ לֹא בִּקֵּשׁ אֱלִיעֶזֶר סִימָן אַחֵר? לְמָשָׁל: הָאִשָּׁה שֶׁמַּתְאִימָה - שֶׁתָּבוֹא עִם מִטְפַּחַת כְּחֻלָּה וְכָךְ אֵדַע שֶׁזּוֹ הִיא....
אֱלִיעֶזֶר הִכִּיר אֶת בֵּיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. הוּא יָדַע שֶׁאַבְרָהָם אָבִינוּ גּוֹמֵל חֶסֶד, עוֹשֶׂה הַרְבֵּה טוֹבוֹת, צַדִּיק, וְצָרִיךְ לִהְיוֹת מִמֶּנּוּ עִם צַדִּיק. אָז אֱלִיעֶזֶר הִשְׁתַּדֵּל קְצָת: הוּא חִפֵּשׂ אִשָּׁה שֶׁהַהִתְנַהֲגוּת שֶׁלָּהּ מַתְאִימָה לַמִּשְׁפָּחָה שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, לַעָם שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת מִמֶּנּוּ. אֲבָל מִי אוֹמֵר שֶׁתָּבוֹא אִשָּׁה כָּזוֹ, וּמִי אוֹמֵר שֶׁהִיא בְּדִיּוּק זֹאת שֶׁמַּתְאִימָה לְיִצְחָק? בִּשְׁבִיל זֶה בִּקֵּשׁ אֶת ה' שֶׁיַּעֲזֹר לוֹ. גַּם שֶׁתַּגִּיעַ צַדִּיקָה כָּזוֹ, וְגַם שֶׁהִיא תִּהְיֶה בָּאֱמֶת הַמַּתְאִימָה.

הַסִּימָן שֶׁהוּא בִּקֵּשׁ הוּא סִימָן מְיֻחָד: גְּמַלִּים שׁוֹתִים הַרְבֵּה. הֵם יְכוֹלִים לָלֶכֶת אַחַר כָּךְ כַּמָּה יָמִים בְּלִי לִשְׁתּוֹת. ואח"כ הֵם שׁוּב צְרִיכִים לִשְׁתּוֹת הָמוֹן. וַהֲרֵי הוּא הִגִּיעַ עַכְשָׁו מֵאֶרֶץ כְּנַעַן, אַחֲרֵי שֶׁהָלַךְ דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה. וְאִתּוֹ עֲשָׂרָה גְּמַלִּים, צְמֵאִים אַחֲרֵי הַדֶּרֶךְ הַזּוֹ.

אֲפִלּוּ אִם הָיָה מְבַקֵּשׁ בִּמְפֹרָשׁ מִמִּישֶׁהִי שֶׁתַּשְׁקֶה אֶת הַגְּמַלִּים - אִם הִיא הָיְתָה מְאוֹד מְנֻמֶּסֶת, אָז אוּלַי הִיא לֹא הָיְתָה כּוֹעֶסֶת שֶׁהוּא אוֹמֵר לָהּ, בִּמְקוֹם לְהַשְׁקוֹת בְּעַצְמוֹ.. אוּלַי הָיְתָה אוֹמֶרֶת: בְּבַקָּשָׁה, אֲנִי מוּכָנָה לָתֵת לְךָ אֶת הַכַּד שֶׁלִּי שֶׁתַּשְׁקֶה אוֹתָם מִמֶּנּוּ. זֶה מְאוֹד קָשֶׁה לִי לְהַשְׁקוֹת עֲשָׂרָה גְּמַלִּים צְמֵאִים. אוּלַי גַּם הָיְתָה אוֹמֶרֶת שֶׁהִיא מְמַהֶרֶת לְהָבִיא שְׁתִיָּה לַבַּיִת שֶׁלָּהּ.

וּבְוַדַּאי שֶׁאִם סְתָם הָיָה מְבַקֵּשׁ מִמִּישֶׁהִי שֶׁתִּתֶּן לוֹ מַיִם מֵהַכַּד שֶׁלָּהּ לִשְׁתּוֹת, וְהָיְתָה אוֹמֶרֶת לוֹ, "בְּבַקָּשָׁה, שֶׁתֵּה" - זֶה כְּבָר הָיָה יָפֶה. וְלֹא הָיְתָה חוֹשֶׁבֶת לְהַצִּיעַ מֵעַצְמָהּ לְהַשְׁקוֹת אֶת גְּמַלָּיו.

רַק מִישֶׁהִי הֲכִי-הֲכִי מְיֻחֶדֶת וְצַדִּיקָה יְכוֹלָה לֹא רַק לְהַסְכִּים לְדָבָר כָּזֶה, אֶלָּא לְהַצִּיעַ אוֹתוֹ מֵעַצְמָהּ. זֶה בֶּאֱמֶת סִימָן שֶׁהִיא מַתְאִימָה לְמִשְׁפַּחַת אַבְרָהָם אָבִינוּ.

מִנַּיִן תַּגִּיעַ מִישֶׁהִי כָּזוֹ? זֶה לֹא סִימָן קָשֶׁה מִיָּדִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא?

וְהִנֵּה , עוֹד לֹא גָּמַר לְדַבֵּר, יוֹצֵאת רִבְקָה, הַנֶּכְדָּה שֶׁל אָח שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, עִם הַכַּד עַל שִׁכְמָה. נַעֲרָה צַדִּיקָה.
רָץ לִקְרָאתָהּ אֱלִיעֶזֶר עֶבֶד אַבְרָהָם וְאוֹמֵר: הַגְמִיאִי נָא - תַּשְׁקִי אוֹתִי - מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ . אוֹמֶרֶת רִבְקָה: שְׁתֵה אֲדוֹנִי. מְמַהֶרֶת לְהוֹרִיד אֶת הַכַּד שֶׁלָּהּ וּלְהַשְׁקוֹתוֹ.
וְאָז, מֵעַצְמָהּ, אוֹמֶרֶת: גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאַב עַד אִם כִּלּוּ (גָּמְרוּ ) לִשְׁתּוֹת. מִהֲרָה, רָצָה לִשְׁאֹב עוֹד וְעוֹד, לִשְׁאֹב לְכָל גְּמַלָּיו. הִתְפַּעֵל אֱלִיעֶזֶר מְאוֹד: הַאִם אָכֵן הִצְלִיחַ ה' דַּרְכּוֹ..

כָּךְ נִמְצְאָה הָאִשָּׁה הַמַּתְאִימָה לְבֵית אַבְרָהָם אָבִינוּ, הָאִשָּׁה הַמַּתְאִימָה לְיִצְחָק, הָאִשָּׁה הַמַּתְאִימָה לִהְיוֹת אִמָּא שֶׁל כָּל עַם יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי שָׂרָה אִמֵּנוּ, אֵשֶׁת אַבְרָהָם. רִבְקָה אִמֵּנוּ.