פרשת תולדות 

וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם...

בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה לָקַח יִצְחָק אֶת רִבְקָה לְאִשָּׁה. מֵהֶם צָרִיךְ לְהִוָּלֵד מִי שֶׁמִּמֶּנּוּ יִהְיֶה עַם יִשְׂרָאֵל - כְּמוֹ שֶׁאָמַר ה' לְאַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁמִּיִּצְחָק בְּנוֹ יִהְיֶה הָעָם הַצַּדִּיק שֶׁה' הִבְטִיחַ לוֹ.

אֲבָל רִבְקָה הָיְתָה עֲקָרָה, לֹא נוֹלְדוּ לָהּ יְלָדִים. מַה יִּהְיֶה? וְאֵיךְ יִהְיֶה עַם יִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם?

הִתְפַּלֵּל יִצְחָק לה' מוּל אִשְׁתּוֹ - וה' נַעֲנָה לִתְפִלָּתוֹ. רִבְקָה בְּהֵרָיוֹן ; יֵשׁ בְּבִטְנַהּ תְּאוֹמִים.

אֲבָל כְּבָר אָז - הֵם מִתְרוֹצְצִים, כְּאִלּוּ רָבִים זֶה עִם זֶה. לֹא הֵבִינָה רִבְקָה מַה זֶּה, לָמָּה זֶה קוֹרֶה.

אָמַר לָהּ ה' (יֵשׁ חֲכָמִים שֶׁמַּסְבִּירִים שֶׁזֶּה הָיָה עַל יְדֵי נָבִיא, שֶׁשּׁוֹמֵעַ מָה הַדִּבּוּר שֶׁל ה'): מֵהַתִּינוֹקוֹת שֶׁנִּמְצָאִים בַּבֶּטֶן שֶׁלְּךָ יִהְיוּ שְׁנֵי עַמִּים, שֶׁיִּלְחֲמוּ אֶחָד עִם הַשֵּׁנִי. וּבַסּוֹף יִתְגַּבֵּר הַצָּעִיר.

נוֹלְדוּ מִמֶּנָּה יַעֲקֹב וְעֵשָׂו . לְיַעֲקֹב, כְּשֶׁגָּדַל, נוֹלְדוּ אֵלּוּ שֶׁמֵּהֶם יָצָא עַם יִשְׂרָאֵל. וּמִבָּנָיו שֶׁל עֵשָׂו - יָצְאוּ אַחֲרֵי הַרְבֵּה שָׁנִים, הָרוֹמָאִים שֶׁהָיוּ אוֹיְבִים שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל וְהֶחְרִיבוּ לוֹ אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.

יַעֲקֹב הָיָה אִישׁ תַּם, צַדִּיק, יָשָׁר, לֹא מְרַמֶּה. וְאִלּוּ עֵשָׂו עוֹסֵק בְּצַיִד שֶׁל בַּעֲלֵי חַיִּים - וְהוּא לֹא הָיָה צַדִּיק, וְגַם לֹא יָשָׁר. מְרַמֶּה.

אֲבָל יִצְחָק אָהַב אֶת עֵשָׂו - כִּי עֵשָׂו הָיָה מְכַבֵּד אוֹתוֹ, מֵבִיא לוֹ מֵהַצַּיִד לֶאֱכֹל. אוּלַי חָשַׁב יִצְחָק שֶׁיֵּשׁ סִכּוּי שֶׁגַּם מֵעֵשָׂו יֵצֵא מַשֶּׁהוּ טוֹב. כְּמוֹ שֶׁהוּא מֵבִיא לוֹ מֵהַצַּיִד לֶאֱכֹל, וְכָךְ מְכַבֵּד אֶת אַבָּא שֶׁלּוֹ - אוּלַי יוּכַל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּכּוֹחַ הַזֶּה שֶׁלּוֹ, לָצוּד וּלְהִלָּחֵם, בִּשְׁבִיל דְּבָרִים טוֹבִים. אוּלַי חָשַׁב שֶׁהָאַהֲבָה שֶׁלּוֹ לְעֵשָׂו תַּעֲזֹר לְעֵשָׂו לִהְיוֹת יוֹתֵר טוֹב

אֲבָל רִבְקָה אָהֲבָה אֶת יַעֲקֹב. הִיא רָאֲתָה אֶת הַצַּדִּיקוּת שֶׁלּוֹ, רָאֲתָה שֶׁהוּא לוֹמֵד מַה ה' רוֹצֶה. יָדְעָה שֶׁמִּמֶּנּוּ יִהְיֶה עַם יִשְׂרָאֵל, הָעָם הַצַּדִּיק .

עֵשָׂו נוֹלָד רִאשׁוֹן - וְאַחֲרָיו יַעֲקֹב. אִם הָיָה עֵשָׂו הַבֵּן הַצַּדִּיק - הוּא הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת הָעִקָּרִי, הֶחָשׁוּב. אֲבָל הוּא לֹא הָיָה כָּךְ. 

יוֹם אֶחָד חוֹזֵר עֵשָׂו עָיֵף מֵהַשָּׂדֶה - וְיַעֲקֹב הֵכִין תַּבְשִׁיל עֲדָשִׁים. אָמַר לוֹ עֵשָׂו תַּלְעִיט אוֹתִי בְּבַקָּשָׁה מֵהָאָדֹם-הָאָדֹם הַזֶּה.. אַתֶּם יוֹדְעִים מַה זֶּה לְהַלְעִיט? לִשְׁפֹּךְ הַרְבֵּה לְתוֹךְ הַפֶּה, כְּמוֹ שֶׁמַּאֲכִילִים בְּהֵמָה. מֵרֹב שֶׁהוּא מִתְעַסֵּק רַק עִם עִנְיָנִים גַּשְׁמִיִּים - זֹאת אוֹמֶרֶת לֶאֱכֹל, לָצוּד, לִנְהֹג בִּפְרָאוּת וּבְחֹסֶר עֲדִינוּת - אָז בִּכְלָל לֹא מְעַנְיֵן אוֹתוֹ הַנִּימוּס, הַצּוּרָה שֶׁמַּתְאִים לָאָדָם לֶאֱכֹל. כְּשֶׁאָדָם אוֹכֵל - יֵשׁ בַּזֶּה גַּם מַטָּרָה: שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁמַּתְאִימִים לְבֶן אָדָם. הוּא אוֹכֵל כְּמוֹ בֶּן אָדָם, לֹא כְּמוֹ חַיָּה שֶׁמִּתְנַפֶּלֶת עַל הָאֹכֶל. עֵשָׂו לֹא חוֹשֵׁב עַל מַעֲשִׂים טוֹבִים.. רָעֵב - רוֹצֶה לְמַלֵּא אֶת הַבֶּטֶן וְזֶהוּ.

רָאָה יַעֲקֹב וְהֵבִין שֶׁעֵשָׂו לֹא יָכֹל לִהְיוֹת הַבְּכוֹר שֶׁל יִצְחָק. הוּא לֹא יָכֹל לִהְיוֹת זֶה שֶׁמַּמְשִׁיךְ אֶת הַהִתְנַהֲגוּת שֶה' אָמַר לְאַבְרָהָם וְיִצְחָק; לִהְיוֹת מִי שֶׁמִּמֶּנּוּ יִהְיֶה הָעָם שֶׁכָּל הָעוֹלָם צָרִיךְ לִלְמֹד מִמֶּנּוּ - עַם יִשְׂרָאֵל.

אָמַר יַעֲקֹב לְעֵשָׂו תִּמְכֹּר לִי הַיּוֹם אֶת הַבְּכוֹרָה שֶׁלְּךָ, שֶׁאֲנִי אֶקָּרֵא הַבְּכוֹר. אָמַר עֵשָׂו: מִמֵּילָא אֲנִי אָמוּת - בִּשְׁבִיל מָה אֲנִי צָרִיךְ אֶת הַבְּכוֹרָה.

וַהֲרֵי לִהְיוֹת בְּכוֹר שֶׁל יִצְחָק זֶה מְאוֹד חָשׁוּב - זֶה שֶׁכָּל עַם יִשְׂרָאֵל יָכֹל לְהַמְשִׁיךְ מִמֶּנּוּ, לְתָמִיד. אוֹתוֹ זֶה בִּכְלַל לֹא עִנְיֵן. נוֹרָא וְאָיֹם. הִסְכִּים עֵשָׂו. זִלְזֵל בַּדָּבָר הַגָּדוֹל וְהֶחָשׁוּב הַזֶּה. מָכַר לְיַעֲקֹב אֶת הַבְּכוֹרָה תְּמוּרַת "נְזִיד עֲדָשִׁים", תַּבְשִׁיל שֶׁל עֲדָשִׁים אֲדֻמּוֹת... נָתַן יַעֲקֹב לְעֵשָׁו לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים - אָכַל, שָׁתָה, קָם וְהָלַךְ - וּבִזָּה אֶת הַבְּכוֹרָה, זִלְזֵל . מָה אִכְפַּת לוֹ.

אִם חָשַׁב יִצְחָק שֶׁאוּלַי הַכֹּחוֹת שֶׁל הַגְּבוּרָה וְהַמִּלְחָמָה שֶׁל עֵשָׂו יוּכְלוּ גַּם הֵם לַעֲזֹר לְעַם יִשְׂרָאֵל - אוּלַי מִיַּעֲקֹב יִלְמְדוּ אֶת לִמּוּד הַתּוֹרָה, אֶת הַצַּדִּיקוּת, וּמֵעֵשָׂו לִהְיוֹת גִּבּוֹרִים כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל עַם יִשְׂרָאֵל וּלְהִלָּחֵם בָּרְשָׁעִים - כָּעֵת רָאָה יַעֲקֹב שֶׁלֹּא יוּכַל לִהְיוֹת דָּבָר כָּזֶה. הַגְּבוּרָה שֶׁל עֵשָׂו מְשַׁמֶּשֶׁת רַק לִפְרָאוּת, לִדְבָרִים לֹא טוֹבִים, לֹא כְּדֵי לַעֲזֹר לַצַּדִּיקוּת וְלַטּוֹב. הֵבִין יַעֲקֹב שֶׁאֵין בְּרֵרָה: הוּא יִצְטָרֵךְ לִהְיוֹת גַּם הַצַּדִּיק , לוֹמֵד הַתּוֹרָה שֶׁעוֹשֶׂה חֶסֶד וְטוֹב - וְגַם הַגִּבּוֹר שֶׁיּוֹדֵעַ לְהִסְתַּדֵּר עִם כָּל מִינֵי בְּעָיוֹת שֶׁיֵּשׁ לִפְעָמִים בַּחַיִּים, עִם כָּל מִינֵי דְּבָרִים מְסֻבָּכִים, יוֹדֵעַ גַּם לְהִלָּחֵם כְּשֶׁצָּרִיךְ. אֲבָל לֹא לְהִלָּחֵם כְּמוֹ עָשׂוּ - סְתָם בִּשְׁבִיל לַהֲרֹג חַס וְשָׁלוֹם. אֶלָּא הַהֵפֶךְ - לְהִלָּחֵם נֶגֶד הָרְשָׁעִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַפְרִיעוּ לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים טוֹבִים, לֹא יָצִיקוּ לַצַּדִּיקִים. כְּדֵי לְמַלֵּא אֶת הָעוֹלָם בְּטוֹב .

וּמִיַּעֲקֹב אָבִינוּ קִבֵּל עַם יִשְׂרָאֵל, לְתָמִיד, אֶת הַדָּבָר הַזֶּה: לִהְיוֹת צַדִּיקִים, טוֹבִים, תְּמִימִים, כְּמוֹ יַעֲקֹב "אִישׁ תַּם"; לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹן ה' בְּלֵב שָׁלֵם - וְיַחַד עִם זֶה, בִּגְלַל שֶׁרוֹצִים לַעֲשׂוֹת אֶת הַטּוֹב שֶׁה' רוֹצֶה, לָדַעַת גַּם מַה לַּעֲשׂוֹת כְּשֶׁקָּשֶׁה, לָדַעַת אֵיךְ לְהִלָּחֵם נֶגֶד הָרְשָׁעִים שֶׁבַּגּוֹיִים שֶׁרוֹצִים לְהָצִיק לָנוּ חַס וְשָׁלוֹם. כְּדֵי שֶׁבֶּאֱמֶת נוּכַל לֹא לְהִתְיָאֵשׁ וּלְפַחֵד אִם מַשֶּׁהוּ אוֹ מִישֶׁהוּ מַפְרִיעַ לָנוּ לִהְיוֹת טוֹבִים. אֶלָּא נִהְיֶה גִּבּוֹרִים לְמַלֵּא אֶת הָעוֹלָם בְּטוֹב. וַה' עוֹזֵר לָנוּ תָּמִיד. הֲרֵי אֲנַחְנוּ נִקְרָאִים "בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". יִשְׂרָאֵל - זֶה הַשֵּׁם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָתַן לְיַעֲקֹב אָבִינוּ. אֲנַחְנוּ בָּנָיו וּמִשְׁתַּדְּלִים לִנְהֹג כְּפִי מַה שֶּׁקִּבַּלְנוּ מִמֶּנּוּ וּמִכָּל אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים.